16.9.2008 מחווה למשורר ז'ואן מרגריט בגיעו לישראל לרגל צאת מבחר שיריו "מבט במראה הפנימית" בהוצאת "קשב לשירה", תרגום מקטלנית: שלמה אביו

"מבט במראה הפנימית" - גלגולו של ספר והזמנה לאירועים העומדים בפתח...

ביוני 2004, הופיע בהוצאת "קשב לשירה" ובתרגומי לעברית - "מעולם לא ראיתי עצמי יווני" – האנתולוגיה הראשונה של שירת ז'ואן מרגריט. בראשית 2005, בעקבות הופעת הספר, ביקר מרגריט בישראל ונתן רסיטלים בהרצלייה, ירושלים ותל אביב.
כאשר ביקשתיו להציע לי עורך לשוני שילטש את הספרדית שלי, שאליה תרגמתי את שירי העבריים – הפציר בי להרשות לו להכין לדפוס את "Vigia de largas distancias", האנתולוגיה הראשונה של שירתי שהופיעה כבר והוצגה בכנסי הסופרים הבינאלומיים שהתקיימו בסוף אפריל 2007 בקורדובה ובראשית מאי – בגרנדה, צמוד לחומת האלהמברה המקסימה.

באביב 2006, מוזמן על ידי אוניברסיטת באר שבע - הגיע מרגריט שוב ארצה. חברו הטוב, לואיס גרסייה מונטרו (שספרו "שיעורים באינטימיות" הופיע בהואת "קשב לשירה" בתרגומי מהספרדית), הגיע ארצה אף הוא כמוזמן על ידי מכון סרוונטס לכנס "סופרים ומתרגמיהם". שני המשוררים הופיעו בתל אביב, בבאר שבע ובמדרשת שדה בוקר. בעקבות הביקור בים המלח כתב כל אחד מהם שיר יפהפה. השיר של מרגריט מופיע ב"מבט במראה הפנימית" – אחד מן היפים ביותר שנכתבו על הים המסכן הזה שלנו, המתייבש ומצטמק מול עינינו... בנובמבר 2006 , בעת ביקורי בברצלונה, הציע לי מרגריט מיוזמתו – להכין, בעריכתו הלשונית, כמובן, אנתולוגיה שנייה של שירתי בתרגום לספרדית. אני מוכרח להודות שהיתה זאת הצעה שאי אפשר היה לי לסרב לה...

ואכן, בימים חמים אלה של שלהי הקייץ, עובד מרגריט על הליטושים האחרונים של Cambio de piel en Estambul – האנתולוגיה השנייה של שירתי בתרגום לספרדית. הוא מנהל מגעים עם El maillot amarillo - הוצאת ספרים יוקרתית באנדלוסיה, שבה פרסמו את ספריהם מרגריט ומונטרו – להוציא את ספרי החדש. – לדברי ז'ואן, במקרה שהמגעים ישאו פרי – אהיה הלא-ספרדי הראשון שההוצאה תוציא את ספר שיריו. אם אכן זה יתממש או שספרי ימצא דרכו למו"ל אחר בספרד – ימים יגידו. עם טיפ-טיפה מזל, אני רוצה לקוות שהאנתולוגיה הזאת תופיע במחצית הראשונה של שנת 2009.

רפי וייכרט, העורך הבלתי נלאה של הוצאת "קשב לשירה", נשבה בקסם שירתו של מונטרו האנדלוסי ולא פחות מכך – משירתו הגדולה של מרגריט הקטלוני. הוא זה שהעלה את הרעיון לחגוג את יום הולדתו השבעים של מרגריט בהוצאת אנתולוגיה שנייה, נרחבת ומקיפה יותר מהראשונה ועם שפע תצלומים של ז'ואן ובני משפחתו. ואמנם, במאי 2008, עוד לפני ששבתי ממסעי לאיסטנבול – המתין לי בארץ ספר הדור ויפהפה הנושא את הכותרת "מבט במראה הפנימית". בהיותי באיסטנבול עסוק בהכנת אנתולוגיה של השירה התורכית החדשה, לא תאמינו – נתקלתי ברחוב איסתיקלאל בז'ואן מרגריט ובמשורר אלכס סוסנה – שהוזמנו לפסטיבל שירה בינלאומי באיסטנבול.

בינתיים רפי וייכרט ואנוכי עובדים קשה על ארגון ביקורו השלישי של ז'ואן מרגריט בישראל, האמור להתקיים בין התאריכים 8 ל 18 בספטמבר 2008. נקבעו לו כבר שלוש הופעות בארץ. אנא, שלפו את העטים ורשמו לפניכם, כדי שלא תחמיצו הופעה בתואנות שווא של לא ידענו ולא שמענו:
* בערב ה 9 בספטמבר – הופעה ב"מקום לשירה" ברחוב אוהל משה 48, בנחלאות, בירושלים.
* הופעה שנייה – במוצאי שבת, ה 13 בספטמבר – במועדון לחבר של קיבוץ יוטבתה, שבו מתגוררת בתי, ליאור (סיבה טובה מאוד! ועוד סיבה, גם היא טובה מאוד – בתקווה שיכתוב כמה שירים על הרי אדום, הערבה והים האדום...)
* ואחרון חביב, הופעה שלישית וחגיגית במיוחד (ובשיתוף שגרירות ספרד בתל אביב!!) – בערב ה 16 בספטמבר באולם הגדול של בית אריאלה, בתל אביב. כאן תצטרכו לשלם לקופת הבית 30 שקלים דמי כניסה, מחיר זול וכדאי שכן שלושה משיריו של מרגריט הולחנו ויבוצעו על ידי גדעון אפרתי המלחין והפסנתרן המחונן והזמרת רונית דבאווי. כמו כן 10 ממשוררי ישראל, בתוספת ידידי פרופ. יהודה ניני - יקראו כל אחד שיר מתוך "מבט במראה הפנימית" לכבוד האורח ובת זוגתו. ראו, הוזמנתם!!! הזוכה – יזכה, והמחמיץ – יבכה!!!
ש.א.

אודות שלמה אביו

משורר עברי-ישראלי, שחטא בכתיבת פרוזה, ומתרגם שירה בעיקר, מהשפות: ספרדית, קָטָלנית ותורכית. נולדתי ב 1939 באיזמיר, תורכיה, ועליתי ארצה כילד ב 1949. נעורי עברו בנס-ציונה ובראשון לציון. את השנים הסטודנטיאליות וכעשור נוסף בירושלים. בין עבודותי: אחראי על ארכיוניהן ההיסטוריים של קהילות ישראל באימפריה העות'מאנית ב"הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי", בירושלים וכמורה בתיכון (בטבריה, כפר סבא ותל אביב) לערבית ולספרות עברית.

מאז 1979 חבר בקיבוץ געש. כעשרים שנה – חבר בצוות מטע האבוקדו והאפרסמון ובצוות הנוי. שנים ספורות לפני צאתי לגמלאות ב 2004 עבדתי בפענוח ובתרגום קורפוס גדול של הימנוני כת הדוֹנְמֶה ב"מרכז שלמה מוסאייף לחקר הקבלה" באוניברסיטת בר-אילן, ובה-בעת כעורך לשוני של כתב העת "הציונות" (ששמו הוסב ל"ישראל") ב"מכון לחקר הציונות" שבאוניברסיטת תל אביב.

עוסק כיום בכתיבת שירה (ומעט מדי) פרוזה ובתרגום שירה, בעיקר מן העולם דובר הספרדית. גרוש ואב לליאור בתי וסבא לנכדי: נוגה, רז ויהלי.